בטיחות תעבורה ברכבת מתייחסת ליכולת לשלוט באובדן אנשים או רכוש ברמה מקובלת במהלך פעולות תחבורה ברכבת; כלומר, אפשרות ההפסד מקובלת. אם אפשרות זו חורגת מהטווח המקובל, היא נחשבת לא בטוחה.
בטיחות תעבורה ברכבת קיימת לצד תהליך הייצור. כל עוד קיימות פעילות ייצור תחבורה, יתעוררו בעיות בטיחות. עם זאת, בטיחות היא גם התנאי המקדים והערובה לייצור; ייצור רגיל ומסודר אינו נפרד מהתפעול והניהול הבטוחים של המערכת. לכן, בתהליך ייצור התחבורה ברכבת יש לטפל נכון בסתירה בין בטיחות ליעילות/יעילות.
המפתח לבטיחות התעבורה ברכבת הוא ניהול. מסילת הברזל היא כמו מכונה גדולה ומקושרת; תהליך ייצור התחבורה שלה כולל שלבי פעולה מרובים של מקצועות שונים, לרבות ציוד מתגלגל, קטרים, מהנדסים, מהנדסי חשמל ומפעילי ציוד מתגלגל. המספר העצום ומגוון הציוד, הפריסה הנרחבת והרציפה של הציוד והתפקידים העצמאיים והמפוזרים של המפעילים גורמים לכך שניהול קפדני ואפקטיבי חיוני לשיתוף פעולה מתואם של כל המקצועות והשלבים. יתר על כן, למרות שפעולות לא בטוחות של אנשים ותנאים לא בטוחים של ציוד הם לרוב הגורמים הישירים לתאונות, ההנהלה, לכאורה גורם עקיף, היא למעשה הסיבה הבסיסית והחיונית לתאונות.
לרכבות הנעות במהירויות גבוהות יש מעט מאוד זמן לתקן או למנוע תאונות במקרה של תקלה בציוד או טעות אנוש, וגם האפשרויות הזמינות לתגובת חירום מוגבלות מאוד. יתר על כן, העלות של קווי רכבת, קטרים וציוד מתגלגל גבוה מאוד, והרכבות נושאות נפח גדול של נוסעים ומשא. תאונות גורמות לא רק לנזק עצום לרכוש, לנפגעים ולהרס סביבתי, אלא גם משבשות את כל רשת הרכבות עקב שיבושי תחבורה, המשפיעים על הייצור החברתי והתחבורה הכולל. חשוב מכך, למסילות הרכבת אין בעלות או שליטה על הנוסעים והסחורות המובלות שלהן; הם מספקים רק שירותי תחבורה נחוצים. לפיכך, ההפסדים מתאונות כרוכים במגוון רחב של גורמים חברתיים, הפוגעים קשות בתדמית הרכבת ואף באמינות הממשלה, וחומרת השפעתה החברתית היא לאין שיעור.
